Vayedaber

מוֹכֵר לַגּוֹיִם בָּאָרֶץ וַאֲפִילוּ יוֹתֵר מִכֵּן וּלְיִשְׂרָאֵל בְּחוּצָה לָאָרֶץ אֲפִילוּ מִן הַקָּנוּי בָּאָרֶץ.

Pnei Moshe (non traduit)

מוכר לעכו''ם בארץ ואפי' יותר מכאן. כלומר דמפרש הא דקתני ואם הביא יותר מכאן מותר איוצר קאמר שהיותר מותר לו למכור לעכו''ם אפי' בארץ כדפרישית במתני' בל' הב':

ואפילו מן הקנוי בארץ. הכדים שיותר מכאן מוכרן לישראל בחו''ל ואינו חושש שמא יביאם לארץ:

הַיוֹצֵר מוֹכֵר. 15a וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא הֶחֱלִיף. אָמַר רִבִּי יוֹנָה נִכָּרוֹת הֵן. אֵלּוּ שֶׁל יַיִן וְאֵלּוּ שֶׁל שֶׁמֶן. אָמַר רִבִּי עוּלָּא אַדְרָא דְּאִילֵּין חֲכִימָא וְאַדְרָא דְּאִילֵּין חֲכִימָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' וחש לומר שמא החליף. וניחוש שמא יחליף להביא שמן באלו של יין:

נכרות הן וכו'. כדא''ר עולא אדרא דאלין חכימא. אדרא מל' גורן וקבוץ האדמה הוא כדגן מן הגורן תרגומו כעבורא מן אדרא ובדניאל כעור מן אדרי קיט כמוץ מן הגורן של קיץ כלומר האדמה שעושין לאלו של שמן נכרת וכן אלו של יין ניכרות הן שמן אדמה אחרת עשויין הן:

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כו'. תַּנֵּי הַמּוֹכֶר שׁוֹר לַחֲבֵירוֹ וְנִמְצָא נוֹגְחָן רַב אָמַר מֶקַח טָעוּת הוּא וּשְׁמוּאֵל אָמַר יְכִיל הוּא מֵימַר לֵיהּ לִשְׁחִיטָה מָכַרְתִּיו לָךְ. מַה אֲנָן קַייָמִין אִם בְּשֶׁמְּכָרוֹ לְאָרִיס דִּבְרֵי הַכֹּל לַחֲרִישָׁה מָכַר. אִם בְּשֶׁמְּכָרוֹ לְטַבָּח דִּבְרֵי הַכֹּל לִשְׁחִיטָה מָכַר. אֶלָּא כִּי נָן קַייָמִין בְּשֶׁמְּכָרוֹ לְסִירְסוּר. רַב אָמַר מֶקַח טָעוּת הוּא. שְׁמוּאֵל אָמַר יָכוֹל הוּא מֵימַר לִשְׁחִיטָה מָכַרְתִּיו לָךְ. מֻחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרַב מֻחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. דְּאִיתְפַּלְּגוּן מְכָרָהּ לוֹ בְּיוֹבֵל עַצְמוֹ רַב אָמַר קָנָה וְיוֹצֵא מִיָּדוֹ בַּיּוֹבֶל שְׁמוּאֵל אָמַר לֹא קָנָה. מֻחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרַב תַּמָּן הוּא אָמַר קָנָה וָכָא הוּא אָמַר לֹא קָנָה. תַּמָּן יוֹבֵל מְפוּרְסָם הוּא בְּרַם הָכָא מֶקַח טָעוּת הוּא. מֻחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל תַּמָּן הוּא אָמַר לֹא קָנָה וָכָא אָמַר קָנָה. לְאֵי זֶה דָבָר מְכָרָהּ לוֹ לֹא לִזְרִיעָה. בְּרַם הָכָא יָכוֹל הוּא מֵימַר לֵיהּ לִשְׁחִיטָה מָכַרְתִּיו לָךְ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מיחלפא שיטתי' דשמואל וכו'. אכתי קשיא דשמואל אדשמואל ומשני שאני הכא בשדה דלאיזה דבר מכר לו לא לזריעה וכיון דיובל הוא ולא מצי לזורעה אינה מכורה כלל והדמים חוזרין אבל הכא יכול המוכר מימר ליה לשחיטה מכרתיו לך דלא אזלינן בממונא בתר רובא:

גמ' רב אמר מקח טעות הוא. ואפילו אם לא ידע בו שלקחו לחרישה ויעכבנו אצלו מ''מ הואיל ורובה דאינשי לרדיא הוא דזבני אזלינן בתר רובא והוי מקח טעות:

לשחיטה מכרתיו לך. דאין הולכין בממון אחר הרוב:

מה אנן קיימין. במאי עסקינן לפלוגתייהו אם בשמכרו לאריס המקבל עליו לעבוד את השדות בזה דברי הכל לחרישה מכר דהרי ידוע הוא שהאריס קונה שורים לחרישה:

אם בשמכרו לטבח. ודאי לשחיטה מכר לו וד''ה מודים בה:

אלא כי אנן קיימין. לפלוגתייהו בשמכר לסרסור הקונה בהמות למכור לאחרים והוא קונה לכך ולכך לפי מה שיזדמן לו למכור לחרישה ולשחיטה ובהא הוא דפליגי רב אמר וכו' כדפרישית:

מחלפה וכו' קשיא דרב ודשמואל דידהו אדידהו ממאי דפליגי בעלמא:

דאיתפלגון. במוכר שדהו ביובל עצמו דרב אמר קנה הלוקח ואין המוכר צריך להחזיר לו הדמים ויוצאה השדה ממנו ביובל להמוכר בלא דמים ושמואל אמר לא קנה דהוי כמקח טעות והשתא קשיא דרב אדרב תמן וכו' ומשני דלא דמי דתמן יובל מפורסם לכל הוא ולא מצי הלוקח למימר לא ידעי דיובל הוא וא''כ מעיקרא אדעתא דהכי זבין דליפוק מניה והדמים מתנה הוא דיהב ליה אבל הכא מכיון דרובא דאינשי לרדיא הוא דזבני מקח טעות הוא דאלו הוה ידע דנגחן הוא לא זבניה:

רַב כְּבֵית שַׁמַּאי. וּשְׁמוּאֵל כְּבֵית הִלֵּל. רַב כְּבֵית שַׁמַּאי. וּשְׁמוּאֵל כְּבֵית הִלֵּל. רַב כְּבֵית שַׁמַּאי וַאֲפִילוּ יִסְבּוֹר כְּבֵית הִלֵּל לֵית אוֹרְחָהּ מַשְׁהָתָהּ תַּלְתִּין יוֹמִין וְיַתִּין תְּלָֽתְתֵי יוֹמַיָּא לֹא מֶקַח טָעוּת הוּא. וּשְׁמוּאֵל כְּבֵית הִלֵּל וַאֲפִילוּ יִסְבּוֹר כְּבֵית שַׁמַּאי לֵית אוֹרְחָהּ דְּבַר נַשָּׁא מֵיכוֹס תּוֹרָא רַדִּייָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ופריך ורב כב''ש. בתמיה:

ומשני דאפי' תימא דיסבור כב''ה וכי לית אורחא משהתה תלתין יומין כלו' אע''פ דבמתני' אמרי ב''ה דמצינן למיתלי שזה לשחיטה הוא שלוקחה מ''מ וכי אין דרך להשהותה בביתו שלשים יום או איזה זמן מועט ולא ישחטנה מיד והלכך במתני' מותר למוכרה לו דהא מיהת שפיר תלינן שעתיד הוא לשוחטה ולא לחרוש עמה:

ויתון תלתין יומי לא מקח טעות הוא. בתמיה כלומר אבל התם נהי דאמרת דמצי למימר ליה לשחיטה מכרתיו לך הא מיהת כיון דמדרך שלא לשחוט מיד אחר הקניה אלא משהא אותו בביתו כמה ימים וא''כ הגע עצמך וכי לאו מקח טעות הוא שהרי באותן הימים שזה משהא אותו בתוך ביתו יכול הוא לנגוח ויפסידנו דבר קטלא הוא והשתא מילתיה דרב אף לב''ה דמתני' הוא דאזלא:

ושמואל כב''ה וכו'. כלומר וכן הא דאמרת דשמואל כב''ה נמי מצינן למידחי דאפילו אי יסבור כב''ש שאני מתני' מדהתם דלית אורחא דבר נש מיכוס תורא רדיא והלכך הכא כיון שפרה חורשת היא קסברי ב''ש דלא תלינן שלוקח אותה לשוחטה לפי שאין מדרך לשחוט את השור העומד לחרישה אבל התם כיון דממונא הוא אין מוציאין הממון מיד המוכר המוחזק בהאי סברא בעלמא אלא דאפ''ה מצי מימר ליה אנא לשחיטה מכרתיו לך ולא דמיא דינא דמתני' לפלוגתייהו דרב ושמואל:

רב כב''ש. דמתני' דלא תלינן שלוקח לשחיטה ושמואל כב''ה:

רִבִּי אָחָא רִבִּי תַּנְחוּם בַּר חִייָא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הִשְׁאִיל לוֹ סְאָתוֹ וּבָא וּמְצָאוֹ מוֹדֵד בָּהּ אֵינוֹ זָקוּק לוֹ כָּל שֶׁכֵּן בְּמַשְׂכִּירָהּ לוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

השאיל לו סאתו. הא דקתני במתני' ומשאיל לו סאתו דתלינן לקולא כדפרישית ואם השאיל לו ובא ומצאו מודד בה בגורן אינו זקוק לו למחות בידו:

כ''ש במשכירה לו. כלומר והא דהתירו להשאיל לו סאתו וכ''ש הוא במשכירה לו שמותר דהאי ודאי לאו מסייע עוברי עבירה הוא דלטובת עצמו נתכוין ומתני' דקתני נושאיל לו לרבותא קתני:

משנה: מַשְׁאֶלֶת אִשָּׁה לַחֲבֵירָתָהּ הַחֲשׁוּדָה עַל הַשְּׁבִיעִית נָפָה וּכְבָרָה וְרֵיחַיִם וְתַנּוּר אֲבָל לֹא תָבוֹר וְלֹא תִטְחוֹן עִמָּהּ. אֵשֶׁת חָבֵר מַשְׁאֶלֶת לְאֵשֵׁת עַם הָאָרֶץ נָפָה וּכְבָרָה וּבוֹרֶרֶת וְטוֹחֶנֶת וּמְרַקֶּדֶת עִמָּהּ אֲבָל מִשֶּׁתַּטִּיל אֶת הַמַּיִם לֹא תִגַּע אֶצְלָהּ שֶׁאֵין מְחַזְּקִין יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵירָה. וְכוּלָּם לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. וּמַחֲזִיקִים יְדֵי גּוֹיִם בַּשְּׁבִיעִית אֲבָל לֹא יְדֵי יִשְׂרָאֵל. וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָן מִפְּנֵי דַּרְכֵי הַשָּׁלוֹם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לאשת ע''ה. והיא חשודה על המעשרות נפה וכו' ובוררת וכו' ולא החמירו בה כדרך שהחמירו בחשודה על השביעית משום דרוב ע''ה מעשרין הן:

מתני' משאלת אשה לחבירתה החשודה על השביעית. שהיא חשודה לשמור פירות שביעית להצניען מן הביעור ואילך:

נפה וכברה. נפה היא לקמח וכברה היא לתבואה שהיא יותר גסה מהנפה וטעמא מפרש בגמ' שאני אומר נפה לספור בה את המעות היא צריכה וכברה לכבור בה את החול ריחים שמא לטחון בהן הסממנין ותנור שמא ליבש בו אונין של פשתן:

אבל לא תבור ולא תטחון עמה. שאסור לסייע ידי עוברי עבירה בשעת עבירה:

אבל משתטיל את המים. בעיסה לא תגע אצלה לפי שהעיסה משגילגלה הוטבלה לחלה והרי היא מיטמאה מחמת כלים של ע''ה שהן טמאים והרי כבר הוכשרה לקבל טומאה וזו מסייעתה לגלגל ואסור לגרום טומאה להטבול לחלה:

וכולן לא אמרו. להתיר אלא מפני דרכי שלום:

ומחזיקין ידי עכו''ם בשביעית. שאומרין לו יישר כחך כשמוצאין אותו חורש או כיוצא בזה:

ושואלין בשלומן. מותר לומר לו שלום ואע''פ שהוא שמו של הקב''ה התירו לומר להם ואפי' ביום חגם מפני דרכי השלום כדתנן לעיל (בפ''ד):

הלכה: רִבִּי זְעִירָא בָּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא מַתְנִיתָא בִסְתָם הָא בִּמְפוּרָשׁ לֹא. אָמַר לֵיהּ וּסְתָמוֹ לָאו כְּפֵירוּשׁוֹ הוּא אֲנִי אוֹמֵר נָפָה לִסְפּוֹר בּוֹ מָעוֹת. כְּבָרָה לִכְבּוֹר בּוֹ חוֹל. רֵיחַייִם לִטְחוֹן בּוֹ סַמְמָנִים. תַּנּוּר לִטְמוֹן בּוֹ אוּנִּין שֶׁל פִּשְׁתָּן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' ר' זעירא בעי קומי ר' מנא. אם מתני' בסתם דוקא מיירי אבל במפרשת שהיא נוטלת את הכלים כדי לנפות הקמת או התבואה וכיוצא מהכלים שהוזכרו לא התירו להשאיל וכדתנן לעיל משאיל לו סאתו וכו' סתמן מותר פירושן אסור או דילמא דהכא לעולם התירו:

א''ל וסתמו לאו כפירושו הוא. ומאי תיבעי לך שהרי אלו הכלים עומדין לכך ואפ''ה התירו:

אני אומר. תשובת ר''ז היא ובגיטין (סוף פ''ה) גריס הכי א''ל אני אומר וכו' כלומר לעולם פירושן אסור והא דאמרת סתמן כפירושן לא היא דבסתם היינו טעמא דהתירו שאני אומר נפה וכו':

רִבִּי פִּינְחָס בָּעֵי בְּמַה קָֽנְסוּ. בְּמָקוֹם שֶׁזּוֹרְעִין וְאוֹכְלִין אוֹ בְּמָקוֹם שֶׁזּוֹרְעִין וְלֹא אוֹכְלִין. 15b מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. רָאוּ אוֹתוֹ לוֹקֵח מִן הַסִּירְקִי אִי תֵימַר בְּמָקוֹם שֶׁזּוֹרְעִין וְאוֹכְלִין רָאוּ אוֹתוֹ לוֹקֵח מִן הַסִּירְקִי אָסוּר. אִין תֵּימַר בְּמָקוֹם שֶׁזּוֹרְעִין וְאֵין אוֹכְלִין רָאוּ אוֹתוֹ לוֹקֵח מִן הַסִּירְקִי מוּתָּר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מעתה משגלו יהו פטורין. אמצות התלויות בארץ קאי שמשגלו בטלו. ומעתה אף לאחר שנגאלו בבית השני יהו פטורין דכתיב בהאי קרא אשר נתן ה' אלהי אבותיך לך לרשתה ונימא דלא נצטוו אלא בירושה הראשונה בלבד:

ולמה ישוע. חסר ה''א:

פגם הכתוב כבוד צדיק בקבר אגב דריש לה להא דכתיב ישוע חסר לפי שפגם הכתוב בכבודו בקבר מפני כבוד עזרא בשעתו כדאמרינן בפ' בתרא דערכין משום דעזרא בעי רחמי על יצרא דע''ז ובטליה ויהושע הו''ל למיבעי רחמי עליה דהא הו''ל זכותא דארץ ישראל ולא בעי ומשום דהזכיר הכתוב ליהושע בן נון דריש דמקיש ביאתן בימי עזרא לביאתן בימי יהושע שחזרו ונתחייבו במה שהיו פטורין כשהיו גולים:

ממה נתחייבו. בביאתן בימי עזרא ופליגי בה אם חזרו לחיובן ממש כבראשונה או לא:

מדבר תורה נתחייבו. בביאה שניה כמו בראשונה כדדריש מקרא דכתיב אשר ירשו אבותיך וירשתה שתי ירושות במשמע ומקיש ירושתן בשניה לירושת אבותיך בראשונה:

מאבותיך. משמע עוד יותר מאבותיך בדבר אחד כדמסיק שהם נתחייבו אע''פ שהיה עליהם עול מלכות פרס ואבותיכם לא נתחייבו עד לאחר י''ד שנה שכבשו אויביהם ונחו וחילקו ביניהם אבל אתם מיד וראשון ראשון שתירשו קונה ומתחייב במצות:

או במקום שזורעין ולא אוכלין. כלומר או דילמא דוקא במקום שהן חשודין על הזריעה הוא דקנסו דאיכא למיחש טפי שמא מפירות שנזרעו בשביעית הן ולא קנסו במקום שאוכלין בלבד ואינם חשודין על הזריעה דכיון שאינן חשודין לזרוע לא שכיחי פירות שביעית כ''כ ותלינן לקולא שמא ממקום היתר הן:

במה קנסו. הא דתנינן אבל לא תבור ולא תטחון עמה היכא הוא דקנסו בכך:

במקום שזורעין ואוכלין. כלומר אם בשני המקומות קנסו במקום החשודין על הזריעה בשביעית וכן נמי במקום שאינן חשודין על הזריעה אלא שחשודין הן שאוכלין פירות שביעית אחר הביעור ג''כ קנסו:

מה נפק מביניהון. כלומר מהו ההפרש ובאיזה צד תלינן לקולא במקום שאוכלין בלבד וקאמר דזהו מה שיש מן ההפרש ומה דנוכל לתלות להתירא אם לא קנסו אלא במקום שזורעין דוקא:

ראו אותו לוקח מן הסירקי. זהו שהוא מוכר תבואה בשוק במעט מעט וא''נ סירקי נקרא סוחר ישמעאל בהש''ס הזה דאין תימר במקום שזורעין ובמקום שאוכלין בלבד ג''כ קנסו א''כ ראו אותו לוקח מן הסירקי נמי אסור אבל אין תימר במקום שזורעין דוקא הוא דקנסו:

אין אוכלין. כלומר אבל לא במקום שאוכלין בלבד א''כ ראו אותו לוקח מן הסירקי מותר לסייע עמו דליכא למיחש למידי דתולין שזה הביא ממקום ההיתר למכור כאן ולא איפשטא:

רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה בָּעֵי עַל כָּל פִּירְקָא אִתְאֲמָרַת אוֹ עַל הָדָא הִילְכְתָא אִתְאֲמָרַת. רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בַּר טִיטֹס מִן מַה דְּלָא תַנִּינָן בְּגִיטִּין אֶלָּא הָדָא הִילְכְּתָא הָדָא אָֽמְרָה עַל הָדָא הִילְכְתָא אִתְאֲמָרַת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

על כל פירקא איתאמרת. על הא דתנינן וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום הוא דבעי אם על כל מה ששנינו לעיל קאי מוכר לו פירות ומשאיל לו סאתו וכו' או על הדא הלכתא דמתני' משאלת לחודה אתאמרת ונ''מ במקום דליכא משום דרכי שלום לא התירו:

מן מה דלא תנינן בגיטין. דהתם (בפ''ה) קחשיב לכל הני שאמרו מפני דרכי שלום ולא מייתי מהאי פרקין אלא להך מתני' דמשאלת בלבד הדא אמרה דלא נשנה הכא מפני דרכי שלום אלא על הדא הילכתא דהאי מתני' בלבד ולא על הא דלעיל שאותן התירו אף במקום דליכא מפני דרכי שלום כגון שמצוי לו לקנות הפירות ולשאול הסאה וכיוצא בזה:

תַּמָּן תַּנִּינָן נַחְתּוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְטוּמְאָה לֹא לָשִׁין וְלֹא עוֹרְכִין עִמּוֹ. וְתַנֵּי עֲלָהּ לֹא בוֹרְרִין וְלֹא טוֹחֲנִין וְלֹא מַרְקִידִין עִמּוֹ. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵן. אָמַר רִבִּי לָא כָּאן לְחוּלִין כָּאן לִתְרוּמָה. וְהַתַּנִינָן נַחְתּוֹם. אִית לָךְ מֵימַר נַחְתּוֹם בִּתְרוּמָה. חֲבֵרַייָא אָֽמְרֵי כָּאן בְּלוֹתֵת כָּאן בִּשֶׁאֵינוֹ לוֹתֵת. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לַחֲבֵרַייָא אֲבָל מִשֶּׁתַּטִּיל אֶת הַמַּיִם לֹא תִגַּע אֶצְלָהּ שֶׁאֵין מְחַזְּקִין יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵירָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' מסייעא לחברייא. דקתני משתטיל המים אסור אלמא כל היכא דאיכא הכשר טומאה אסור:

כאן בלותת. מתני' דהתם איירי בלותת את החטים במים והוכשרו לקבל טומאה ולפיכך אסור והכא בשאינה לותתת:

תמן תנינן. (בפ''ד דע''ז):

לא לשין ולא עורכין עמו. שאסור לסייע ידי עוברי עבירה:

ותני עלה. בברייתא שם דאף לא בוררין וכו' והכא הוא אומר הכין דאשת חבר בוררת וטוחנת עם אשת ע''ה ואמאי. כאן לחולין. מתני' דהכא בחולין מיירי וכאן במתני' דע''ז בתרומה והחמירו בה:

אית לך למימר נחתום בתרומה בתמיה. וכי נחתום מוכר תרומה הוא:

וְכוּלָּן לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. רִבִּי חִייָה וְרִבִּי אִימִּי חַד אָמַר חֲרוֹש לָהּ טָבָאוּת וַאֲנָא נְסַב לָהּ מִינָךְ בָּתָר שְׁמִיטְתָא. וָחָרָנָא אָמַר אַיַּשֵּׁר. מָן דְּאָמַר טָבָאוּת מַה שׁוֹאֲלִין בִשְׁלוֹמָן אַיַּשֵּׁר. מָאן דְּאָמַר אַיַּשֵּׁר מַהוּ שׁוֹאֲלִין בִשְׁלוֹמָן יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם עֲלֵכֶם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הדרן עלך בנות שוח

ר' חייא ור' אימי וכו'. גרסינן להא בפרק דלעיל (בהלכה ג') וגי' דהכא עיקרית מאן דאמר לעכו''ם איישר וכו' וכך היא כתובה בפ''ד דע''ז כמפורש ומבואר הכל לעיל ע''ש:

דֵּלֹמָא רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי עָֽבְרוּן עַל חַד מֵחוֹרְשֵׁי שְׁבִיעִית. אָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אַיַּשֵּׁר. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא לֹא כֵן אוּלְפָן רִבִּי וְלֹא אָֽמְרוּ הָעוֹבְרִים בִּרְכַּת יי֨ עֲלֵיכֶם. שֶׁאָסוּר לוֹמַר לְחוֹרְשֵׁי שְׁבִיעִית אַיַּשֵּׁר. אָמַר לֵיהּ לִקְרוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ. לִדְרוֹשׁ אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ. וְלֹא אָֽמְרוּ הָעוֹבְרִים אֵלּוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁעוֹבְרִין מִן הָעוֹלָם. וְלֹא אָֽמְרוּ לְיִשְׂרָאֵל בִּרְכַּת יי֨ עֲלֵיכֶם. מַה יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין לָהֶם בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם יי֨. לֹא דַייֵכֶם שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת הַבָּאוֹת לָעוֹלָם בִּזְכוּתֵינוּ וְאֵין אַתֵּם אוֹמְרִים בּוֹאוּ וּטְלוּ לָכֶם מִן הַבְּרָכוֹת הָאֵילּוּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מְגַלְגְּלִין עָלֵינוּ פִּיסִּים וְזֵימִיּוֹת גּוּלְגּוֹלִיּוֹת וְאַרְנוֹנִיּוֹת.

משנה: שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לַשְּׁבִיעִית כָּל שֶׁהֶחֱזִיקוּ עוֹלֵי בָּבֶל מִן גְּזִיב וְעַד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא נֶאֱכָל וְלֹא נֶעֱבָד. כָּל שֶׁהֶחֱזִיקוּ עוֹלֵי מִצְרַיִם מִגְּזִיב וְעַד הַנָּהָר וְעַד אַמָּנוֹס נֶאֱכָל אֲבָל לֹא נֶעֱבָד. מִן הַנָּהָר וּמֶאַמָּנָה וְלִפְנִים נֶאֱכָל נֶעֱבָד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מן הנהר ומאמנה ולפנים. האי ולפנים כמו ולפנים בישראל כלומר מהם ולהלאה לצד ח''ל וזהו הקודם למקומות הללו נאכל ונעבד:

נאכל אבל לא נעבד. לכתחילה אסור בעבודה אף מכזיב ולהלן. ואם נעבדה מותר באכילה הצומח בה:

וכל שהחזיקו עולי מצרים. ולא החזיקו עולי בבל והוא מכזיב ולחוץ ועד הנהר והוא נחל מצרים וכן מכזיב לצד השני ועד אמנה והוא הר ההר המוזכר בגבולות הארץ ות''י טורי אמנום ואותן המקומות אין בהן קדושת הארץ ממש וכהאי דתנן לעיל (בפ''א דדמאי) מכזיב ולהלן פטור מן הדמאי לפי שכל שהחזיקו עולי מצרים כיון שגלו בטלה קדושתן שקדושה הראשונה שהיתה מפני הכיבוש בלבד קדשה לשעתה ולא קדשה לע''ל וקדושה שנייה שקדשו עולי בבל והחזיקו בהמקומות אותה קדשה לשעתה ולע''ל:

לא נאכל ולא נעבד. הארץ ההיא אסורה בעבודה בשביעית ואם נעבדה והוציאה כל הצומח בה אסור באכילה:

ועד כזיב. הוא סוף המקום שכבשו עולי בבל:

כל שהחזיקו עילי בבל מא''י. עזרא וסייעתו כשעלו מבבל והרבה כרכים שכבשום עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל:

מתני' שלש ארצות לשביעית. חלוקות הן לענין דין שביעית:

הלכה: כְּתִיב אֵלֶּה הַחוּקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ. בָּאָרֶץ אַתֶּם חַייָבִין לַעֲשׂוֹת. וְאֵי אַתֶּם חַייָבִים לַעֲשׂוֹת בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אַדַּייִן אָנוּ אוֹמְרִים מִצְווֹת שֶׁהֵן תְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ אֵינָן נוֹהֲגוֹת אֶלָּא בָאָרֶץ. יָכוֹל אֲפִילוּ מִצְווֹת שֶׁאֵינָן תְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ לֹא יְהוּ נוֹהֲגוֹת אֶלָּא בָאָרֶץ. תַּלְמוּד לוֹמַר הִשָּֽׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְחָרָה אַף י֨י בָּכֶם וגו'. וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וגו'. אֲפִילוּ גוֹלִים. וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם. מַה אִית לָךְ כְּגוֹן תְּפִילִּין וְתַלְמוּד תּוֹרָה. מַה תְּפִילִּין וְתַלְמוּד תּוֹרָה שֶׁאֵינָן תְּלוּיִין בָּאָרֶץ נוֹהֲגִין בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אַף כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ תָלוּי בָאָרֶץ יְהֵא נוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' כתיב אלה החוקים והמשפטים וכו'. האי סוגיא גרסי' לה (בפ''ק דקידושין) על המתניתין כל מצוה שהיא תלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ ומשום דקתני במתני' שלש ארצות וכו' גריס לה נמי הכא:

ת''ל השמרו לכם וגו'. דמשמע אע''פ שאתם גולים כדכתיב ואבדתם מהרה מעל הארץ ואפ''ה ושמתם את דברי אלה על לבבכם:

מה אית לך ללמוד. מפרשה זו:

כגון תפילין ות''ת. דכתיבי בתר ושמתם ומנלן לכל המצות שהן חובת הגוף וקאמר דילפינן במה מצינו מתפילין ות''ת:

מֵעַתָּה מִשֶּׁגָּלוּ יְהוּ פְטוּרִין. כְּתִיב וַיַּעֲשׂוּ כָּל הַקָּהָל הַבָּאִים מֵהַשְּׁבִי הַסּוּכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסּוּכּוֹת. כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. וְלָמָּה יְהוֹשֻׁעַ רִבִּי הִלֵּל בְּרֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן פָּגַם הַכָּתוּב כְּבוֹד צַדִּיק בַּקֶּבֶר מִפְּנֵי כְּבוֹד צַדִּיק בְּשַׁעְתּוֹ הֵקִישׁ בִּיאָתָן בִּימֵי עֶזְרָא לְבִיאָתָן בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ. מַה בִּיאָתָן בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ פְּטוּרִין הָיוּ וְנִתְחַייְבוּ. אַף בִּיאָתָן בִּימֵי עֶזְרָא פְּטוּרִין הָיוּ וְנִתְחַייְבוּ. מִמָּה נִתְחַייְבוּ. רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה אָמַר מִדְּבַר תּוֹרָה נִתְחַייְבוּ הָדָא הוּא דִכְתִיב וְהֶבִיאֲךָ י֨י אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָֽרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ. הֵקִישׁ יְרוּשָֽׁתְךָ לִירוּשַׁת אֲבוֹתֶיךָ. מַה יְרוּשַׁת אֲבוֹתֶיךָ מִדְּבַר תּוֹרָה. אַף יְרוּשָֽׁתְךָ מִדְּבַר תּוֹרָה. וְהֵטִיבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבוֹתֶיךָ. אֲבוֹתֶיךָ פְּטוּרִין הָיוּ וְנִתְחַייְבוּ וְאַתֶּם פְּטוּרִין הָייִתֶם וְנִתְחַייַבְתֶּם. אֲבוֹתֶיךָ לֹא הָיָה עֲלֵיהֶם עוֹל מַלְכוּת. וְאַתֶּם אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיכֶם עוֹל מַלְכוּת. אֲבוֹתֵיכֶם לֹא נִתְחַייְבוּ אֶלָּא לְאַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁבַע שֶׁכִּיבְשׁוּ וְשֶׁבַע שְׁחִלְּקוּ. אֲבָל אַתֶּם כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַסְתֶּם נִתְחַייַבְתֶּם. אֲבוֹתֶיךָ לֹא נִתְחַייְבוּ עַד שָׁעָה שֶׁקָּנוּ כוּלָּהּ. אֲבָל אַתֶּם רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קוֹנֵה וּמִתְחַייֵב.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ולמה ישוע. חסר ה''א:

ממה נתחייבו. בביאתן בימי עזרא ופליגי בה אם חזרו לחיובן ממש כבראשונה או לא:

במה קנסו. הא דתנינן אבל לא תבור ולא תטחון עמה היכא הוא דקנסו בכך:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source